שובבי"ם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. תקופה זו מתחילה כשבועיים אחרי חנוכה ומסתיימת לקראת ראש חודש אדר. בשנה מעוברת תקופה זו מתארכת אל תוך חודש אדר א' ונקראת שובבי"ם ת"ת על שם שתי הפרשות הבאות: תרומה, תצוה. ויש שנוהגים דווקא מנהג שובבי"ם ת"ת, אבל בשנה פשוטה לא נוהגים ימים אלו כלל.[1]
ישנו מנהג לצום בימי השובבי"ם או בחלקם. וכן קיים מנהג לקיים בימים אלו תענית דיבור.[2]